פריקת מפרק המפרק
המרפק הוא מפרק מסובך מאד, המורכבות שלו נובעת מהמגוון הרחב של התנועות שהוא מסוגל לבצע ומכאן חשיבותו בתפקוד היומיומי שאנחנו עושים עם המרפק.
הבנת האנטומיה של מפרק המרפק
בכדי להבין את המכניזם שגרם ליצירת פריקת מפרק המרפק כדאי שנבין את המבנה האנטומי של מפרק המרפק. המרפק מסוגל לבצע תנועות מגוונות שהן כפיפת המפרק flexion כלומר הבאת כף היד אל הכתף, או שימושים יומיומיים כגון הבאת מזון אל הפה, ניגוב הכתף מקדימה ועוד פעולות מגוונות שמטרתן הבאת המרפק לכפיפה מירבית. מאידך הוא מסוגל לבצע פשיטה extension מירבית לכיוון ישור המרפק ובכך לאפשר לנו להושיט יד הכי רחוק והכי גבוה שאפשרי ומבלי להשתמש בעזרים שונים. שתי התנועות המורכבות הנוספות שהמרפק מסוגל לבצע הן תנועה של סיבוב בציר האורך של עצם האמה ובכך להפנות את כף היד לכיוון מעלה, תנועה זו נקראת סופינציה supination ולאומתה תנועה סיבובית על ציר האמה לכיוון הפוך שבה משטח כף היד מופנה לכיוון הריצפה שזהו הכיוון ההפוך מהסופינציה ונקרא בשם פרונציה pronation. כאמור ארבעת תנועות אילו מאפשרות לנו לתפקד בחופשיות ורק מי שסובל מהגבלת תנועה בהן מרגיש באופן יום יומי עד כמה שהיד לא מבצעת את המוטל עליה כי המרפק לא מאפשר זאת.
להבנת המכניזם בפריקת המרפק היכנסו לסרטון הבא:
הסיבות לנטיית פריקת מפרק המרפק
המבנה האנטומי של המרפק יציב ולכן בכדי שתיווצר פריקה צריכים להיות מופעלים על המרפק עומסים מאד חזקים, מכניזם החבלה שתגרום לפריקה עלול לקרות בכל מני נסיבות ובכל מני תנאים כלומר נפילה בזווית שבה כל משקל הגוף מונח על כף היד ועקב כף המרפק מתפרק, מעורבות בתאונת דרכים על כלי רכב דו גלגלי ובזמן הנפילה בלימת החבטה בעזרת כף היד ובכך הפעלת כוחות דחיסה חזקים על המרפק. בזמן גלישת סקי שבע הגולש נופל וחוטף את החבטה ישירות על המרפק תוך כדי בלימה על משטח קשה. נפילות בזמן העבודה מגבהים כגון פיגומים, סולמות ומדרגות. לכן כל אחד מאיתנו חשוף למעשה לחבלה שתביא בעקבותיה גם פריקת מפרק המרפק.
נזקים נוספים שקורים יחד עם פריקת המרפק
ישנם מצבים טראומטיים שבהם החבלה גרמה בנוסף לפריקה גם לשבר או לסדק של אחת או יותר מעצמות מפרק המרפק שהן הרדיוס radius bone והאולנה radius bone מהצד המרוחק ומהצד הקרוב קצהו המרוחק של עצם הזרוע humerus bone בנוסף לכך בכל חבלה קשה שכוללת פריקה עם או בלי שבר נמתחות רקמות רכות שמייצבות ומאגדות את עצמות המרפק כגון רצועות, גידים, קפסולות וכן נזקים לסחוס התוך מפרקי של עצמות המרפק. ככל שיהיו רקמות רבות יותר מעורבות בנזקים כך שהשיקום ותקופת השיקום תתארך.
טיפול בפריקת מפרק המרפק
לפני שיוחלט על הטיפול הדרוש קיים צורך מידי בצילום רנטגן או אפילו בבדיקת CT או בדיקת MRI בכדי לזהות האם בנוסף לפריקה נגרם שבר או סדק של עצמות המרפק. הטיפול המידי הוא החזרת המפרק המפורק למקומו reduction of elbow dislocation, הפעולה מתבצעת בהרדמה מלאה בבית חולים על ידי מומחה למרפקים מאחר וקיים חשש שבזמן החזרת עצמות המפרק למקומן יווצר נזק נוסף למרפק ולרקמות הרכות שמייצבות אותו. בתום השחזור והחזרת העצמות למקומן יושם המרפק בסד ובחבישה לצורך ייצוב ומניעת תנועות ראשוניות שמלוות בכאב רב. אם בבדיקה התברר שבנוסף לפריקה נגרם גם שבר לאחת או ליותר מעצמות המפרק יוחלט על ביצוע ניתוח לקיבוע עצמות המרפק, הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה ובסיומו המרפק מקובע בסד ובחבישה לייצוב חיצוני של המרפק.
טיפול פיזיותרפיה לאחר פריקת מפרק המרפק
לאחר החזרת עצמות המרפק למקומן reduction of elbow dislocation יופנה המטופל לפיזיותרפיה לשם שיקום תנועת וכח השרירים של המרפק. מאחר והמרפק הינו מפרק בעל נטייה גבוהה לפתח נוקשות והסתיידות רקמות רכות מסביבו myositis ossificans of elbow חייב הטיפול להתבצע בצורה עדינה וללא הפעלת עומסים ומתיחות מיותרות, ככל שהפיזיותרפיסט המטפל יהיה נלהב יותר מידי להשגת תוצאות מהירות כך הסיכון בטיפול ייתרover treatment עלול לגרום לתוצאה ההפוכה, כלומר אסור להגזים ולנסות לאלץ את המרפק בכח להתקדם בטווחים. הטיפולים בשלב ראשון יהיו תנועות אקטיביות של המטופל בתוך טווח התנועה החופשי מכאב שיתבצעו תוך כדי יצירת הגבלות טווח של המטפל, בשלב הבא יוכל המטופל לעשות תנועות בטווח הכואב יותר, השלב המתקדם יותר הוא ביצוע תנועות נילוות passive accessory movements שהפיזיותרפיסט המומחה יבצע לשם הגדלת הטווח הפאסיבי של המפרק, ורק אחר כך ניתן יהיה להתחיל בתנועות פסיביות במישור התנועה האנטומית של המפרק. בנוסף ישלב הפיזיותרפיסט טיפולים אלקטרו תרפים להפחתת הכאב, להורדת הבצקות ולשחרו הידבקויות פנימיות. ולסיום יותחל בתרגילים אקטיביים של המטופל ובחיזוק שרירי האמה, הזרוע, הכתף ושורש כף היד שעובדים באופן סימולטני עם המרפק.